פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רכד:א

שחלק בב״י ב׳ טעמים א׳ נפשות ישראל כחלק מה׳ משא״כ עכו״ם וה״ר דוד אבודרהם כ׳ חלק כצינור מהנהר שאפשר להרחיבו ולקצרו כן ישראל ולפי זכותם מתרבה ומתמעט משא״כ עכו״ם פסוקה ותלושה והב״ח כתב ע״ש מדרש רבה כי ה׳ יתן חכמה מפיו דעת ותבונה לאו״ה נתן חכמה אנושית (בשבע חכמות) ולא תורה וסודותיה ולישראל חלק מהכל מהתורה והסודות ולבוש פי׳ חלק כי לו חיו יחיו כמה א״א לבוא לתכלית התורה רק חלק משא״כ שבע חכמות מתנה כולה בידם שיוכלו לבוא לתכליתה. והט״ז ז״ל פי׳ כי מתנה סתמא לית בה אחריות כמבואר בח״מ דבמכר אחריות ט״ס כו׳ וא״כ כמו מתנה משקיבל המקבל אין שייכות והתערבות המקבל עם הנותן כי אע״פ שיקחו ממנו המתנה אין אחריותו על הנותן כן עכו״ם משא״כ ישראל כשחוטאים ע״ד צור ילדך תשי ודבוקים בו יתברך ע״ד השוכן אתם בתוך טומאתם וז״ש באברהם (בראשית כ״ה ו׳) ולבני הפילגשים נתן מתנות שם טומאה כלומר הזוהמא נפרד ממנו ונשאר בהם ואין להם שייכות כלל עם אברהם משא״כ ביצחק יקרא לך זרע חלק ממנו ועי׳ רא״ם שם ואין להאריך: