פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ריז:ד

היה עט״ז חיזק מ״ש באות א׳ דבעינן שיתכוין להריח והא ממילא אף שמריח אין מברך ול״ת מהיה הולך חוץ לכרך הריח מברך אלמא שלא במתכוין נמי פירש דע״כ על מה שיריח אח״כ דאל״כ אין לברך עמ״ש (דריח כבר הלך לו וגרע מאכילה כמ״ש ברי״ו א׳) וא״כ מיירי שמכוין אח״כ. ומ״ש ראיה מכ״ש י״ל התם לא ניחא ליה והוה צערא משא״כ כאן ועמ״א א׳ ורי״ו ד׳ וב״ח סוברים כל שמריח אף שאין מתכוין מברך: