פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ריב:ה

שאוכל עט״ז לא הבינותי זה דמה בכך דהמיתוק על מה שישתה אח״כ הואיל וכבר בירך פה״ג והפסק לא הוי דהא אם היה באפשרי לברך פה״ג ויאכל המאכל קודם שתייה הוי שפיר אלא דהוי הפסק כמ״ש באות ו׳ משא״כ כאן שבירך פה״ג ושתה ואכל אח״כ הגרעין למתק אח״כ ויפטר פה״ג על מה שיבשה אח״כ העיקר והטפל הגרעין. ולי העני יש בכאן הרהורי דברים כפי מה שהבנתי מדברי הפרישה בכאן מוכרח אני להאריך קצת. בתה״ד סי׳ נ״א וז״ל שאלה מי שרוצה לשתות יין בשחרית וקשה לו אליבא ריקנא ומביאין לו מאכל מתובל או חריף למתק השתיי׳ צריך לברך על המאכל או לאו כו׳ והכא איך יהנה בלא ברכה ואמנם מצאתי בא״ז גודגדניות למתק השתייה אין מברך פה״ע כ״א שהכל מהכא משמע בנ״ד נמי מברך שהכל וצריך לחלק בין צנון וזית כמו שחלקתי הנה התחיל בקשה לו שלא יזיקנו כעין מלוח ופת וסיים במיתוק ודי באחד מהם גם מ״ש בנ״ד נמי והלא הוא ממש נדון הא״ז ולט״ז אף בתוך השתייה הוי כקודם י״ל קצת. ע״כ למדתי מפרישה תי׳ ע״ז וז״ל נמצא שג׳ חילוקי׳ בדבר אכל עיקר ואוכל אח״כ טפל שלא יזיקנו מה שאכל אין מברך כלל על הטפל ואם אוכל הטפל קודם מברך עליו ברכתו הראוי לו ואם אוכל למתק מברך שהכל אפילו בירך כבר על העיקר ודוק עכ״ל והשתא נדון א״ז למתק תוך השתייה וכבר בירך על השתיי׳ מקודם אפ״ה לא יאכל ולא ישתה (כמ״ש הפרישה שם דל״ד לשלא יזיקנו מה שאכל כבר) מש״ה מברך שהכל ואם אוכל קודם שלא יזיק לו אח״כ העיקר מברך על הטפל ברכה הראוי לו (כי בלתי הטפל לא יאכל אח״כ העיקר) ולמתק בין קודם ובין תוך השתייה דהוי כאח״כ כיון שכבר בירך פה״ג אפ״ה מברך שהכל דלא יאכל ולא ישתה ומש״ה נקיט השאלה בתרתי דקשה לו שלא תיקנו וגם ממתק דקשה לחוד בנ״ד מברך ברכה הראוי לו וממחק לחוד אף אח״כ שהכל משא״כ בתרתי דוקא קודם שהכל הא בתוך השתייה ואח״כ פטור מכלום דקשה לו ג״כ לשתות אליבא ריקנא ומתקן ע״י אכילה קודם או אח״כ מיד ומיהו מ״ש תה״ד וצריך לחלק אינו ענין לא״ז לפרישה וגם שהרי הר״ב אינו אומר כן שכתב שלא ישתה אליבא ריקנא ולא הזכיר מיתוק בהדיה אפ״ה שהכל לא ברכה הראוי לו. ונקיט למתק ג״כ לט״ז להורות בתוך השתייה כו׳ או דנקיט דברי תה״ד וא״ז ולהשוותם כאמור. ר״ל כמו אליבא ריקנא דוקא קודם הא אח״כ ולא כלום ה״ה למתק דוקא קודם הא אח״כ בתוך השתייה ולא כלום דלא כט״ז וכן מוכיחין דבריו בשו״ת סימן א׳ ולא עוד דנט״י דידיה בטל אגב השתייה ששתה כשר יע״ש ועמ״א אות ג״ד ואי״ה שם יבואר עוד: