פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רח:ט

אלא עט״ז בב״י הביא לשון הרי״ף ז״ל בברכות (דף ל״ז א׳) וברי״ף כתוב לאמור דמימרא דרב ושמואל כל שיש בו מחמשת המינים במ״מ הא אורז לא איתותב ובר״מ פ״ג מה״ב ה״י אורז לבדו וברי״ף י״ל דכ״כ דל״ת מאחר דאיתותב רו״ש בעיניה דזייני יש להם מעלה של ה׳ מינים אפי׳ הם המעט קמ״ל דכל שיש בו לא איתותב אבל רוב מאורז ככולה דמי וכ״ד המ״א אות י״א יע״ש וער״מ פ״ג מה״ב ה״ד דכתב מימרא דכל שהוא ה׳ מיני דגן (רוב ככולה) ואח״כ אידך מימרא כל שיש מה׳ מיני דגן אפי׳ מעט מהם ולאיזה צורך הביא מימרא א׳ ולכאורה למעט הא אורז אף רוב לא ודוחק. ומ״ש הט״ז ולפי מ״ש שראוי לברך שהכל על אורז אין נ״מ היינו דכתבו הפוסקים דספק אם אורז ריי״ז ודוחן היר״ז או להיפוך לכן מברכין שהכל על שניהם ועא״ר אות ט׳ אין נ״מ כו׳ דשהכל כולל הכל והיינו דחשיבות במ״מ י״ל דלא נתנו לאורז כ״א לבדו ממש הא בתערובות כ״ש משאר מינים בקל במ״מ אבל פה״א כשהוא שלם או שהכל עם פירות לא נתבטל רובו דלייה דלמה יגרע משאר דברים ובמ״מ דאין מז׳ מינים הוא דבטל כשהוא על ידי תערובות כדאמרן: