פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רח:ז

והגרעינין עט״ז לכאורה ברכה ראשונה הטעם דאין אכילה משונה לאכול כך שלימין שלוקין ומש״ה פה״א ואחרונה נסתפקו התוס׳ ל״ז א׳ ד״ה הכוסס דלא מצינו שתיקנו על האדמה יע״ש. שוב ראיתי שדברי אדונינו הט״ז ז״ל מיוסדים על אדני האמת והשכל דלרא״ש וטור ברכה מעין שלש ד״ת על הפירות בר״ט א״כ מה הוא הספק וע״כ צ״ל דחטה דקרא בשבח א״י דרך אכילה חשובה מיירי לחם או דייסא שמשביע ועלה קאמר קרא וברכת משא״כ גרעין שלוק (עמ״א רי״א אות ח׳ בזה) וזהו שכתבה רא״ש שם יע״ש אבל התוס׳ מסתפקין מטעם אחר שאפשר הם סוברים ברכה מעין שלש דרבנן לגמרי ולא מצינו שתיקנו על הקדמה כ״א בחשוב ואף שרא״ש ג״כ כתב כעין התוס׳ יע״ש. והוי יודע בגרעינים שלימים אזלי החשיבות דה׳ מיני דגן ואזלינן תו בתר הרוב אם הרוב גרעיני קטניות וטטרק״י וכדומה אף שיש קרוב למחצה מה׳ מיני דגן מברך תו שהכל. וכ״מ קצת בלבוש ס״ד שעיקר חשיבותו שמשביעין וזנין בדייסא ולחם הא שלימין שלוקין כשאר פירות יע״ש ושוה בשוה עי׳ פרישה דא״א לצמצם ע״כ יוסיף מהמין שירצה עד שיהיה רוב. עמ״ש אי״ה באות י׳ מבוסר יע״ש: