פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב רה:ז

הלפת עט״ז מערי״ן וריבי״ן ובאות א׳ דלא זרעי אינשי אדעתיה דחיין כ״א לאכול מבושלין ועמ״א ט׳. ומ״ש המרק נתבאר בס״א ט״ס לכאורה וצ״ל ס״ב אות ה׳ דמרק של לפת בחומץ ברכתו שהכל כחומץ דהוא העיקר וחרדל מין זרע אפשר פה״א ג״כ. ולפת מבושל בלא שומן חמאה וחלב אפשר נשתנה לגריעותא כמ״ש המג״א אות ט׳ מברך שהכל משא״כ עם חמאה כו׳ דהם עיקר ומברך פה״א: