פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קסח:י

ואי עט״ז דבריו הקדושים צריכין עיונא ודקדוקא רבה ויש בהם מקושי ההבנה. תחלה דקדק בהמחבר דבמרדכי יליף לחמניות תוך הסעודה מק״ו מכסנין (דפת כסנין מבואר ברכות מ״א ב׳ אין לך טעון ברכה לאחריו ולא לפניו אלא פת כסנין וכפי׳ התוס׳ שם ד״ה אלא כ״ש לחמניות היינו נילו״ש דלרש״י קביעות לא מהני ואף לדידן דמהני קביעות מ״מ בלא קבע לא עדיף מכסנין ואין פת פוטרתן ומברך במ״מ ולאחריו בהמ״ז פוטרתן ואובליא״ש לדידן בלא קבע לחם גמור ופת פוטרתן) והמחבר השמיט כסנין ענין זה ונקיט לחמניות דיש לטעות ולומר דדוקא לחמניות ותי׳ זה דהמחבר סובר רבותא אח״כ כתב דלחמניות תוך הסעודה בלא קבע צריך במ״מ אין תלוי בדעתו אם כוונתו לשביעה או לקנוח אלא אם אכל שיעור ממנו שאחרים קובעין בפ״ע או לאו והוכיח זה מהמרדכי דיליף ק״ו לחמניות מכסנין וסובר הט״ז ז״ל היינו מהא דברכות מ״ב א׳ דבגמרא דידן אמרינן בלחמניות בלא קבע לא מברך המוציא אלא במ״מ ומינה יליף לכסנין וברי״ף כתב ומסתבר היכא דאכל בתורת כסנין כו׳ והואיל וברי״ף נאמר הפסק בפירוש על הכסנין בלא קבע במ״מ ממיל״א בתוך הסעודה בלא קבע אין פת פוטרתן במ״מ ר\כ״ש לחמניות דלרש״י קבע לא מהני בנילו״ש כו׳ וא״כ ודאי לאו בדעתו תליא אלא בשיעור שאמרים קובעין כבס״ז זהו תורת כונתו אבל ודאי הרי״ף מיירי שלא בסעודה (עיין בס׳ חמד משה ולפ״ש א״ש) אלא שתמוה דהמרדכי יליף לה מברכות מ״א ב׳ כסנין תוך הסעודה מברך לפניהם כמש״ל. ומ״ש לשון אכל ולשון הביאו לפניו יע״ש:

שוב ראיתי שדברי מים חיים יוצאים מן המקדש וערבים ומתוקים כי בב״י סובר שהמרדכי חולק עם רבינו מאיר (או ר״י) כי ר״מ סובר דנילו״ש תוך הסעודה פת פוטרתן ומרדכי יליף מק״ו מכסנין דאין הפת פוטרתן והב״ח בס״ה סובר דוקא לאחר הסעודה אין פת פוטרתן הא תוך הסעודה פת פוטרתן וכנראה מתו׳ ברכות מ״א ב׳ ד״ה אלא שחולקין על רש״י ופירשו קודם בהמ״ז איירי יע״ש. והמחבר סובר דאי הכל תוך הסעודה נמי מברך לפניהם ומברכות אין ראיה וע״כ יליף מדף מ״ב הואיל ובכסנין אמר הרי״ף דמ״מ ממיל״א ה״ה תוך הסעודה כ״ש לחמניות ואם כן ודאי בשיעור תליא מילתא וכדכתיבנא. ומה שהראה לסי״ג אות י״ט ואי״ה שם יבואר ועמ״א אות כ״ב: