פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קסד:ה

ויברך ענ״י עט״ז עיין יש״ש פכ״ה סי׳ מ״א וכן כוונת הט״ז דבתע״ג ס״ו אין מברכין ענ״י על טיבול ראשון לטיבולו במשקה רק ענ״י להמוציא א״כ אין ראיה עסי׳ קנ״ח ס״ד ומ״ש מסי׳ ז׳ אם רוצה להתפלל לא הבינותי כעת דלתפלה א״צ ענ״י משא״כ לסעודה. והביא דברי יש״ש פכ״ה סי׳ מ״א ושם קשה קצת דמשמע לכאורה דרחיצה ואף בלא כלי ולא כח גברא מהני להעביר הלכלוך ואפשר לשיטתיה כ״כ אבל לדידן נטילה כדין בעינן אלא דלא מברך והבן זה. עיין א״ר אות א׳ אי תנאי זה בפיו או במחשבה סגי והנה באנו למחלוקת הרשב״א והרא״ה בתה״א ק״ס ב׳ ד״ב להרשב״א מטעם כוונה סגי בלב כמו כל הכוונות וכמו מצות צריכות כוונה ולהרא״ה דא״א לשמרם יפה או כמ״ש בספרי ראש יוסף דבעינן מתנה משום סרך תרומה דאי לא מתנה תבטל הנטילה לגמרי בעי בפה עמ״א אות ב׳ מ״ש שם והבן זה: