פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קנח:ז

רק עט״ז מסקנא ל״ד אלא הדחיין מדחי כן ועסי׳ חע״ה א׳ וא״ר כאן יו׳ד. גם י״ל דשם חששו דיבוא לשקועי כוליה כדי שימות הקפא משא״כ בעלמא אין חשש מרקחת בדבש דבורים כתב דהוי משקה הואיל וע״י מעשה שמרסק מחלות אין מועיל אח״כ מעשה להיות אוכל כ״א מחשבה מוציא מידי מחשבה אבל מעשה אין מוציא ממעשה באוכלין ועמ״א אות ז׳ כתב דהוי אוכלא (ט״ס פי״א וצ״ל פ״א מט״א הי״ח) ז״ש למה חשבו התנא א״י דהתנא בפ״ד דמכשירין מ״ד חשבו דבש דבורים בפ״ע משקה ועל הש״ע שפיר קאמר דאיך כתב טיבולו במשקה בדבש כו׳. דבש דבורים דוקא הא גזין וצרעין טהור ומותר באכילה מכשירין פ״ו מ״ד. ואי״ה במ״א אות ז׳ יבואר עוד מזה: