פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קנד:י

אם עט״ז בפריי שם כתבנו דלית מחלוקת דודאי אם מאוס אסור באכילה לדידיה מבל תשקצו כמבואר בי״ד קי״ו ואם אין מאוס לדידיה מאוס לאחריני שרי אף להט״ז אלא בפחות מס׳ להט״ז אף דאין מאוס כל שנרגש טעם מין טמא אסור בב״ה ולפ״ז קשה ומ״ש כאן שמן סתמא משמע שמן זית ובי״ד ק״ד מבואר דשמן פוגם אלא דבמאוס מודה הט״ז כאמור ובפחות מששים בשומ״ן כמ״ש בי״ד שם. ועדיין צ״ע דאפשר לביה״כ כל שמאוס לאחרים הקריבהו לפחחך ודוקא בביתו נר שבת וחנוכה ויא״צ וכדומה שרי כל שאין מאוס לדידיה. ואגב גררא ראיתי להזכיר מ״ש הב״י בשם רי״ו ברותח אסור ובצונן מעביר במסננת לכאורה משמע אף ביש ספק כבוש דהוי ס״ס וכקושיית הש״ך בי״ד ק״ד ד׳ ועט״ז י״ד ק״ה אות ג׳ בזה יע״ש: