פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קמז:א

אסור עט״ז. היקל לאחוז בעמודי ס״ת בלא הפסק מפה וראי׳ מרש״י מגילה ל״ב א׳ ערום בלא מטפחת סבי״ב ספר תורה ולא די בלא מטפחת אלא לשלול העמודים ומהר״י טראני ח״א קל״ו סובר כשהס״ת במטפחת מותר ליגע בעמודים כך אבל כשס״ת ערום אפי׳ בעמודים אסור ליגע. דלא יבא ליגע בס״ת עצמה ודקדק כן מר״מ פרק עשירי מס״ת ה״ו ולא יאחוז ס״ת כשהוא ערום (ומלת כשהו״א מיותר דאס״ת קאי לא על אדם ערום וכדמוכח בשבת י״ד א׳ ידים מחמת ספר) היינו כשהוא הספר ערום אסור אף בעמודים וכשהוא מכוסה שרי בעמודים והטעם דלמא יגע בס״ת עצמה יע״ש וא״כ אין ראיה מרש״י וכאמור. ומש״ה שפיר כתב הב״י שראה לאשכנזים שאין נזהרים בשעה שמגביהים ואוחזים ערום היינו עמודים כמ״ש הב״ח ומה שאין נזהרים בשעת הברכה י״ל דמכסים במטפחת ואף דאין לכסות כמבואר בסי׳ קל״ט סעיף ד׳ יע״ש. ועתוס׳ שבת ל״ד א׳ ד״ה האוחז קצת משמע דל״ד ס״ת וי״ל דרבי פרנך ס״ת ערום אפילו עמודים גזרו בס״ת דחמירא ובשאר ספרים דוקא ביריעות לא בעמודים וז״ש רש״י שבת ס״ת ערום אלא ע״י מטפחת דרך שלילה דליכא תקנה אפילו עמודים אלא על ידי מטפחת ובמגילה ל״ב א׳ פירש בלא מטפחת וא״י למה שינה משבת וכפי דעתי הוא כיון יפה כי במגילה ציין ערום בלא מטפחת סביב ס״ת תיקן בזה מלת ערו״ם שאסור לאחוז אפילו בעמודים כשהו״א ערום הספר ושלל של״ת כשהאדם ערום וכמ״ש מהרי״ט ודי בזה משא״כ בשבת תנא ידים מחמת ספר ממע כל הספרים תנ״ך ואיך אמר האוחז ס״ת ערום דמה״ט ודאי כ״כ הקודש וכמ״ש התוס׳ שם ד״ה האוחז ס״ת ולזה תיקן וציין על מלת ספר תורה ערום אלא ע״י מטפחת כלומר בס״ת גזרו האוחז ערו״ם אפילו בעמודים אסור אטו יגע ביריעות כמ״ש מהרי״ט משא״כ בשאר כ״כ הקודש לא גזרו כולי האי ואיך יהיה אחיזה שצריך הגולל לאוחזו ולהראות הכתב לעם ולזה אמר אלא ע״י מטפחת יאחז בעמודים הואיל ואוחז ערום אבל כשהוא במטפחת יכול לאוחזה בעמודים כך כנראה מרש״י מגילה וכמ״ש מהרי״ט ז״ל ועפר״ח כאן ואי״ה במ״א יבואר עוד:

ודע דהא דאסור לאחוז ס״ת ערום כשאין צורך ואסור ליגע בו יד הא כשיש צורך לתיקון הס״ת לתפור קצת ולדבק בדבק מטלית וכדומה היכא דלא אפשר רשאי ובינין בהיכל כו׳ היכא דלא אפשר: