פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קלז:ג

אפי׳ עט״ז לכאורה לא ראה מ״ם פכ״א ה״ז כמו שיחם המ״א באות ו׳ ח״ו שניאה זו למור״ם לובלין ז״ל פ״ה יע״ש והנה י״ל במ״ם פכ״א ה״ז מיירי שדילג בשבת פ״א וקראו לז׳ גברי רק ך׳ פסוקים ואפי׳ קראי כ״א ג״ג פסוקים בדילוג כו׳ מ״מ הואיל ועבר על תקנת חז״ל כ״א פסוקים וגם דילג צריך לקרוא ג״פ וברכה משא״כ כשקראו ז׳ כ״א פסוקים רק דילג פ״א י״ל דאין מברך על פסוק א׳ וא״ש ההוא דמ״ס פי״א ה״ו דכתב בשבת דילג פ״א חוזר וקורא ולא התנה שנים עמו וברכה אלא דמיירי דומיא דחול שם שקרא יו״ד פסוקים ה״ה בשבת כ״א פסוקים (במדינה שגומרין התורה לכמה שנים) ובפכ״א מיירי שלא קראו כ״א פסוקים אלא דאם כן אין די בהו וג׳ פסוקים עמו וצריך לחזור על הסדר ז׳ גברי כמו בחול פחות מעשרה ודילג פ״א חוזר וקורא על הסדר תלתא גברי כמו שמבואר שם בפי״א והמחבר שכתב בחול אם לא קרא יו״ד פסוקים חוזר וקורא סתמא כפירושו על סדר עשרה פסוקים דבשבת פירש הוא ושנים עמו והיינו בקרא כ״א פסוקים ומיהו במ״א אות וי״ו י״ל דאין קריאה פחות מג״פ ואין ראיה דיברך לכך כתב באות ומשמע דמברך ואי״ה שם יבואר: