פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קכח:לה

שתאו עט״ז והמעיין בפ״א מה׳ ביאת מקדש ה״א וה״ה משמע דכל הנך דה״א פטור אבל אסור לבד במים השלימו לרביעית קיל טפי ומותר אבל הט״ז סובר דכולהו פטור ומותר. והנה ברא״ם פ׳ שמיני (ויקרא יו״ד טית) כתב לחצאין אפילו תוך כא״פ או תוך רביעית בעלמא חייב הכא דרך שכרותו בעינן יע״ש ולפ״ז י״ל חצי שיעור שרי בעבודה אם נימא הטעם והפירוש חזי לאיצטרופי כא״פ או רביעית דזה לא שייך כאן. ומ״ש שאר משקין אסור כמו עבודה אבל לב״י שרי שאר משקין ועמ״א אות נ״ה. עיין פרישה מ״ש איך שייך בנ״כ דמעכב דיעבד התוס׳ בסוטה ל״ח א׳ ד״ה הרי הוא מבואר כן ואלמה לא דקראו לו (ולהט״ז כהן יחיד אף בלא קראו) עובר בעשה אם בירך בישיבה צריך לחזור ולישא כפיו אחר התפלה וכן שיכור כה״ג ומ״ש הט״ז ראיה מתוס׳ אלו דהיקש גמור הוא בתוס׳ מנחות ק״ט א׳ ד״ה לא כתבו מה משרת בעל מום לא לעמידה הקשתיו יע״ש ואמת בגמרא שלנו ליתא וספרי הוא ולא ראיתיו כעת והמ״א באות נ״ד הביאו בשם סמ״ג. וכהן ערל לט״ז לכאורה דהיקש גמור הוא רק בעל מום בתולדה י״ל ערל לאו בתולדה הוי דעמוד ומל פסול הוא ועיין אות כ״ז אלא דא״כ טמא נמי וא״כ צא ופרנס כהני הזמן לנ״כ דכולהו טמאי מתים נינהו. והנה בקרא (דברים יו״ד חית) לעמוד לפני ה׳ לשרתו ולברך בשמו אפשר דנ״כ דמקדש איתקש דבשמו אפשר שמו המיוחד כמו ושמו שמי המיוחד וכן כתו׳ לפני ה׳ הא בגבולין נ״כ לא איתקש כלל:

עוד רגע אדבר בהא דתענית כ״ו ב׳ שכיר אסור מנזיר ולא אמר דהוקש לפירות וחרצן מותר וכמ״ש הר״מ באמת דאיתקש כו, ועלח״מ פט״ו מה״ת הג״ד וי״ל דא״כ שאר משקין נמי ומש״ה מנזיר שאר משקין שרי ולט״ז י״ל באמת אה״נ דמהיקשא יליף וכ״ש למ״ש לעיל אות ט׳ וכ״ז דבסוטה מבואר דהוי היקש גמור וגמרא דתענית כת״ק כו׳ ועתוס׳ סוטה ל״ח א׳ או איני אלא בלחש הקשו תימא וי״ל לר״י נמצינו למידין דברייתא זו נשנית בלי חולק סוברת דלית ג״ש כ״א היקשא וכן הלכה (אבל במ״א באות כ״ג כתב בינוני טור וא״כ לק״מ קושיית התוספות וי״ל הלכה כת״ק והבן) והא דאמר שיכור אסור משמע עכ״פ רביעית דבפחות מיכן לאו שיכור מיקרי ולא יליף מנזיר לחצי כיעור ועפר״ח צ״ע:

עיין ר״מ פ״ב מה׳ ביאת מקדש הלכה ט׳ אונן ד״ת יום המיתה אונן דבריהם כ״ז שלא נקבר יע״ש ואונן ד״ת פסול לנ״כ ואונן דבריהם נמי דפטור מכל המצות ומיהו נתייאשו לקוברו כו׳ יש לעיין בזה ואבל מנהגא הוא ועמ״א אות ס״ד ואי״ה שם יבואר עוד ואי״ה בסוף הסימן אכתוב קצת איזו אם עלה ירד או לאו עב״ש אה״ע ה׳ א׳ פ״ד וכ״ש י״ל אסור לטמא למתים וגיורת אין מפורש הא זונה חללה אסור ולנ״כ עמ״א: