פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קכח:כז

ואם עט״ז באות ג׳ כתב חידוש דין שמ״מ אין עובר ודאיק לה ממגילה כ״ד ב׳ דש מות״ר והנה ברכות ל״ד א׳ רשא״י ולדידיה באות ג׳ יחיד חייב אף באין קורא וע״כ רשאי ל״ד וי״ל דלדיוקא הא כהנים אחרים אין רשאי עמ״ש בס״ך. ומ״ש הקושיא והתי׳ עא״ר אות נ״ב ופירשתיו באות ט׳ דהגמרא תענית כ״ז א׳ לת״ק כו׳ והא דאמור בני אהרן ולא ינוח אהרן צריך משמעות הקרא בניו בתולדה אף בעל מום ואפילו מכהנים לא אימעט בעל מום כ״ש כאן דמשמעות בני״ו ודאי מורה כמו שהוא בתולדה אף בעל מום ועדיף מהיקשא דלשרתו ולברך בשמו ועיין רא״ם פ׳ אמור דבני בעל מום ממשמעות יע״ש. והא דחלל אין נ״כ כבס״ב והוא מר״מ פט״ו מה״ת ה״ה אע״ג משמעות בני אף חללים אי לאו הכהנים י״ל באמת דכתיב הכהנים למעט חלל שמטמא גילה התורה דזר ממש הוא ואימעט בכ״מ מבניו דלאו בנו בכהונה הוי. ובן ט׳ לראשון או בן ז׳ לאחרון ספק כהן אין נ״כ ועשרה כהנים ופי׳ א׳ בזנות ובעל משתקין מכהונה מדרבנן ואין אוכל כו׳ ויש לספק אם נ״כ עיין ר״מ פ״ך ה״ך מא״ב ואה״ע סימן ג׳ ס״ט ובהג״ה זינה עם פנוייה ומודה בזה הבן כהן לכל דבר יע״ש וצ״ע. ואי״ה באות ל״ח ומ״א נד״ה אבאר עוד וכאן אין להאריך: