פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קיג:א

מלמדין עט״ז תוס׳ ברכות ל״ד א׳ ופי׳ הב״י שהם ב׳ תירוצים וכן הט״ז ועמ״ש באות ב׳ אבל הנ״ץ פי׳ דחד תי׳ הוא שתקנו שהדיוט אין שוחה ככ״ג בסוף כל ברכה ויוהרא ומעיקרא חדא הוא שידמה לכ״ג והא דבאמצע רשאי וליכא יוהרא למלך י״ל דמלך כיון שכרע בתחילה אין זוקף עד סוף והדיוט שוחה באמצע לחוד אין דומה למלך. עיין ר״מ פ״ה מה״ת ה״י בכ״מ ולח״מ מנא ליה כ״ג תחלה וסוף דכן הוא דאל״כ בתחלה או סוף למה מלמדין אותו הא בסוף אין דומה לכ״ג ש״מ כו׳ וכנ״ץ: