פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב יא:יז

לאורך עט״ז יראה דה״פ שב׳ ציצית של צד מטה יהיו תלויים באורך הבגד לרחבו של איש שיהיו נוטפים על הכנף ואם יהיו תלויים ברוחב הבגד בקומת איש אין נוטפים ולא כמו שעושין שמסבבים הציצית והקשר עם החוליא בנקב וסמוך לו ממש כי א״צ וטעות ג״כ דעל שפת הבגד ממש יותר נוטף מקרי. ומשמע נמי שב׳ ציצית עליונות נמי יהיו תלויים לאורך הבגד ואע״ג דעליונות אם יהיו כך לא יהו נוטפים על הכנף כ״א על הבגד יש לומר דבתוך ג״א נמי נוטפים על הכנף מקרי ועב״ח בזה ומיהו להמחבר משמע בסוף שלש נמי שפיר דמי א״כ אין נוטפים על הכנף רק על הבגד וראוי להפוך עליונות לרוחב ויהיו נוטפים ולשון הש״ע לא משמע כן וצ״ע:

דע דאוריילי״ו המבואר בסעיף י״א הוא שהיו מניחים קצת חוטי שתי בלא ערב ובסוף אורגים כמ״ש הט״ז אות י״ב ועב״י בשם הרשב״א משא״כ דידן השפה נמי מעיקר הבגד הוא ואפי׳ תלה בו הציצית דהכל בגד הוא. ואם תפר טלית קטן וכפל הרבה כמנהג חייטים אין מזיק דכיון דתפר הוי כנף וראיה מסי׳ יו״ד מ״א ד׳ וכן כפל ותפר הטלית מטיל בכפל וגם אם פחות מקשר אגודל פסול דמה שכפל ותפר אין מועיל ופשוט הוא. גם המעין בר״מ פ״א הי״ד מציצית תלה בב׳ כנפות י״ל שם אין פוסל תחיבה הא בחוט א׳ כפול פוסל ובביאורי לטור הארכתי וכאן אין להאריך עיין סימן מ״ד מ״ש בעזה״י: