פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב קב:ג

ואפילו עט״ז כתב ט״א שהמקום קדוש הוא שעומד לפני המלך (משא״כ ק״ש שבח אין עומד לפני המלך דמה״ט א״צ שיכסה לבו) כו׳ ואפ״ה א״ש דין הב״י דהרהור אע״ג דקדושה היא צריך שיוצא בשפתיו ומכ״ש לטעם הטור שנראה שאין מקבל עמ״ש פשיטא דהרהור אין מועיל עמ״א אות ב׳ בזה. ועסי׳ ס״ה מצא ציבור קורין ק״ש צריך לקרות פ״א עמהם אם הוא בשיר ושבח כ״ש בד״ת אלאי דקשיא ליה הא אפי׳ ביחיד שקורא ק״ש יהא אסור לישב כך ובאמת בתפלה מותר לעמוד וה״ה בק״ש בששניהם יושבים ואפשר דקשיא ליה כשאחד עומד וקורא ק״ש יהא יושב בטל אסור וצ״ע וע׳ ס׳ חמד משה. בבאר הגולה ה׳ ויש מתיר בעוסק בתורה תה״ד והמעיין בסימן ג׳ שם אדרבה משמע שיר ושבח לא ד״ת ועב״י ס״ה וכאן רק סמ״ג וסמ״ק כ״כ עב״י ואי״ה במ״א יבואר עוד עמ״ש אות ד׳ ועמ״ש באות ה׳: