פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב א:ז

שהם עט״ז הנה דעת המחבר דאחר אשם לא יאמר דאין בא בנדבה דאין הל׳ כר״א בכריתות (כ״ה א׳) כ״א כרבנן דאשם תלוי אין בא נדבה ואשם נזיר עמ״א י״א מ״ש על רש״ל וב״ח תירץ בא״ר י״ג דמתנה וא״ל יהא כקורא בתורה וכן הסכים התב״ש אות ט׳: וכתב א״ר שם אם ידוע שחטא יאמר תחלה חטאתי עויתי פשעתי ואח״כ יאמר פ׳ חטאת ואשם ויה״ר ואמת כ״ה בר״מ ש״א מהלכות תשובה שהקרבן בלא וידוי אין מכפר כמ״ש בתורה וידוי הוא חטאתי כו׳ שם פ״א ופ״ב וידוי בעמידה עיין תר״ז במ״א ד׳: ומ״ש ונשלמה פרים כו׳ ה״ה אשם יוציא מהכלל כתב הדרישה שיש לומר יה״ר כאלו הקרבתי כו׳ אחר איזהו מקומן וכן היה אומר מורו ועיין סי׳ נו״ן בב״ח מיקטר כו׳: