פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב א:ב

שיהא עט״ז קשה ליה דהול״ל ויהא הוא מעורר השחר כי בטור כתוב שאל ישיאך יצרך (שי״ן ימנית) איך תעמוד וקור גדול או לא שבעת משנתך ויכוחו עמך לאו אעמידה קודם עמוד השחר כי בקיץ לאחר עמוד השחר ובחורף יאמר כן: ויהא הוא מעורר השחר הוא ענין בפ״ע שאדם ירגיל במאכלים קלים וכדומה שלא ישן הרבה כי בשינה לא שייך התגברות. ע״כ תירץ על פי דרוש כי מלת שחר נדרש בזוהר ויקרא דף י״א עמוד ג״ד על כ״י יע״ש וכל אדם צריך להתעורר עצמו תחלה ואח״כ מסייעין משמים כי לא בכח שלו לבד יגבר איש כמש״ל ודוד שיבח עצמו שא״צ לו אח״כ לסייע משמים אלא הוא מעיר השחר נותן התעוררות ושמחה ושפע למעלה ואין השחר כ״י מעיר אותו לסייע אפילו אח״כ: ולפי זה א״ש הכל ענין א׳ יתגבר בהתעוררות עצמו שיהא הוא מעורר לא שיהא התעוררות תחלה משמים ומיהו לסוף צריך התעוררות סיוע מלמעלה כי לא כ״ע דוד הע״ה ומשו״ה השמיט המחבר ואין השחר מעיר אותו. והמדפיס הבין שראשי תיבות כל״י כ״מו ל״קדושת י״שראל וטעות הוא רק כביכול לכנסת ישראל או היה כתוב לכ״י לכנסת י״שראל והיפך המדפיס והבן: וא״ש אעירה שחר (תלים נ״ז ט׳ וק״ח ג׳) הא בחצות קם ולפי הדרש א״ש ועיין רי״ף ברכות ד׳ א׳ בעין יעקב: מה שכתב הרב בהג״ה ועכ״פ לא יאחר זמן כו׳ שהציבור מתפללין היינו אע״פ שלא יעבור זמן תפלה מ״מ מצוה עם הציבור ושינה מלשון הטור שכתב זמן התפלה אשר הוא מועד לכל חי: