פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם פג:ה

בני אדם עמ״א האריך והנה הפרישה העתיק ואוקמוה בחדתי (במקום ואוקמיה באין בו צואה) ובמרדכי שלפנינו הגי׳ כמ״ש המ״א וכ״ה בב״י ולפרישה ספסל זה דין ביה״כ חדש יש לו וחוץ לד״א שרי דכנגדו משמע חוץ לד״א (עמ״ש לקמן) וא״ש דברי המחבר באות א׳ ובס״א וס״ה כאן דבס״א כתב בסמוך ובס״ב כנגדו כו׳ אבל לא בתוכו אם יש מחיצות כולו אסור מצד הסברא (אע״ג דאין הכרע מנדרים דתשמיש ד״א דבר חשוב הוא) וא״כ פסק המרדכי הבעיא א׳ לחומרא מהוכחת הרא״ש ור״מ ז״ל ועכ״פ חוץ לד״א שרי אבל המ״א לא הונח לו בזה דגי׳ המרדכי הוא ואוקמיה באין צואה היינו בישן כי סובר דסתמא דתלמודא מוקים ההיא דרב יוסף ביה״כ שאין צואה כמלא עיניו וע״כ ר״ח בחדתי וחולק על רבינא ומפשט ליה לאיסורא דאי מספקא ליה הוי לקולא בתוכו נמי ועושין ספק דרבנן לכתחלה אלא דפריך אי חולק ר״ח לקולא נמי ומשני דרבינא בתוכו ור״ח דמיקל בחוצה לה כן הוא מסקנת תלמודא אבל המרדכי סובר דבעי׳ זו לקולא בקצת פוסקים ומש״ה מהדר אאוקימתא אחריתא ומוכח לה מרבינא דמיבעיא לה ותפשוט מדר״ח (וכהוכחת הרא״ש ורבי׳) אלא דרבינא ס״ל אוקימתא אוחרא דרב יוסף קאי אמשנה מרחיקין מצואה אמר ביה״כ שאמרו כלומר צואה אע״פ שפינהו ודי בד״א אף לפניו ור״ח בישן שפינוהו כנגדו חוץ לד״א שכ״ה הלשון כנגדו כמש״ל כ״פ ומוכח מברייתא דברכות כ״ב ב׳ וכדבעינן למימר לקמן אי״ה. ורבינא בחדש ולקולא כספק דרבנן ולפ״ז בישן שפינוהו לפניו ד״א וחדש תוכו מותר וספסל זה דין ביה״כ ישן יש לו והתרתי עכ״פ חוץ לד״א לפניו (ומ״ש דפסק לקולא אע״פ די״ל כל את״ל פשיטותא דא״כ אמאי מהדר המרדכי אאוקימתא אוחרא גם מב״י גופא דכתב נראה מדבריו דספסל זה דין ביה״כ יש לו היינו ישן ולפ״ז צריך ד״א תיפוק ליה בחדש נמי ד״א וספסל זה לא גרע מהזמנה ור״מ כנגדו חוץ לד״א ש״מ כדאמרן) ולפ״ז המחבר זיכה שטרא לבי תרי דספסל זה דין ישן יש לו ובס״א פסק כרב יוסף ישן שפינוהו כצואה ממש כמלא עיניו א״כ למה התיר בספסל זה חוץ לד״א זהו הנ״ל בכוונת דבריו, ואגב גררא בברכות כ״ז א׳ פריך מר״ח עומד ומתפלל כנגדו דלמא הרהור שרי חוץ לד״א וי״ל ר״ח לשיטתיה כ״א ב׳ הרהור לאו כדיבור דמי וא״צ להתפלל משמע דיבור. שם רבא אמר לפניו כמלא עיניו י״ל לשיטתיה בכ״ב ב׳ זבח רשעים תועבה וא״כ ברייתא המתפלל וראה צואה כנגדו ילך עד שיזרקנה לאחוריו ד״א מהא אין מוכח די״ל לפניו די נמי ד״א אלא מצא תוך ד״א וכיון שצריך לילך ולהפסיק קצת טוב לילך שתהא מאחוריו דעדיף נמי מצדדים ולעולם דיעבד לפניו די בד״א ולכתחלה אם עמד שם אין מפסיק ולילך אלא מדהקשה הח״ר אמאי לא אמר דחוזר ומתפלל ותי׳ חוץ לד״א אין חוזר והובא בסימן פ״א ס״ב וע״כ סתם כנגדו חוץ לד״א (וכ״כ כל המפרשים ופוסקים דלשון כנגדו כ״ה יע״ש) והוכיח שפיר דלפניו כמלא עיניו מדמפסיק והולך ד״א לאחוריו ובחידושינו כתבנו מזה: