פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם פג:ג

ספק עמ״א בנדרים ז׳ בעיא יש זימון לביה״כ ואת״ל יש זימון יש יד ופסק הר״מ ז״ל ראשונה לחומרא את״ל פשיטותא והרא״ש מטעם ר״ח עומד כנגד הא בתוכו לא בחדתי והשניה ספק דרבנן דיעבד יצא ולכתחלה אין עושין ספק דרבנן בידים והנך רואה שבמחלוקת שנויה להר״מ כן הא לראב״ד ורא״ש משמע דקורין לכתחלה ועושין בידים ועפר״ח כתב בפשיטות כן וה״ה ס״ס דחד דין להם עיין רא״ם בתוספותיו על הסמ״ג ה׳ מגילה ואי״ה יבואר זה בש״ה ועפר״ח עוד ותוכן כוונתו (מר״ח י״ל כנגדו מותר ובתוכו מיבעי׳ ליה כרבינא ולכתחלה אסור ומנ״ל דיעבד אלא הרא״ש כר״ש ז״ל דעושין ספק דרבנן בידים וא״כ ספק לקולא וש״מ דמפשיט ליה לר״ח בתוכו אסור ומש״ה להר״מ ז״ל בהכרח משום אהל והבן ועכ״מ ולח״מ) מנדרים דאמר רבינא באת״ל ולא דמסופק בתרווייהו אלא דא״כ די בראשונה וספק לקולא לכן באת״ל מאן דמשכח פשיטותא לאיסורא. ולא הבינותי דודאי לרא״ש ניחא דאי מסופק בתרווייהו די בראשונה ולקולא ומדר״ח דאמר כנגדו משמע תוכו אסור דאי מסופק נמי לקולא ולהר״מ דאין עושין ספק לכתחלה תקשה ההיא דנדרים דלמא בתרווייהו מסופק והוצרך שנייה לכתחלה לא והבן. ועמ״ש באות ה׳ ואי״ה יבואר בש״ה. אלא להכי אמר את״ל דנפשט ועלח״מ והבן: