פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם פג:א

יש עמ״א. רצה לדמות ביה״כ ישן במחיצות לחדש עכ״פ ובחדש להמחבר תוך ד״א אסור ה״ה בבה״כ ישן נגד מחיצות בסמוך עכ״פ אין להתיר ואין זה מוכרח כ״כ. עוד כתב דאם רב חסדא מיירי בברכות כ״ו א׳ (ההיא דס״ב כאן) בלא מחיצות ואין אסור כ״א מקום המושב (הא תוך ד״א חוץ למקום המושב סובר דשרי ואזיל לשיטתיה באות ה׳ ועמ״ש בט״ז ג׳) א״כ בנדרים ז׳ א׳ דבעי רבינא אמר הדין ביתא לבית הכסא והדין מהו אי לבית הכסא א״ד לתשמיש בעלמא הא הדין ביתא לביה״כ לא הזמין רק מקום המושב שהיא דבר מועט לא כל הבית א״כ איך שייך שהזמין השני לתשמיש בעלמא מקום מועט כזה ואי דבמחיצות נאסר כל הבית א״כ מה פריך בברכות לרב חסדא דכנגד ביה״כ בחדש שרי והא בעי לרבינא ומתרץ רבינא בתוכו מיבעי ליה והא רבינא בעי לה לכל הבית גדול כמה הואיל ויש מחיצות נאסר נגד מקום המושב נמי וכ״ת באין מחיצות ומש״ה נגדו ממש שרי ואי דהמקשן הבין דרבינא בעי אף בחוץ למחיצה אסור ז״א דבישן נמי בסמוך מיד שרי ומ״מ מ״ש המ״א דרבינא ע״כ במחיצות מיירי לא הבינותי דבעיא יש זימון יכול להיות בלא מחיצות ובעיא שניה דנדרים ביש מחיצות גם כ״ז אם נאמר דבחדש נגדו מיד שרי א״ש משא״כ אם נאמר להמחבר בחדש תוך ד״א בחדש אסור כמ״ש בט״ז ג׳ וכמ״ש הפרישה א״כ אין כאן קושיא כאמור ועמ״ש אי״ה נאות ה׳ מזה ועמ״ש באות ב׳ אי״ה מזה יע״ש דמחיצות ביה״כ לכולי עלמא בע״ט ס״ב מודים דאין הפסק: