פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם עח:א
Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 78:1 · פרי מגדים על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →כיון שהם עמ״א מפני שיש כאן שערוריה מדברי הפוסקים ודרכי החכמה נעלמו ממני מוכרח אני להאריך בכאן:
הנה יש בכאן ג׳ שיטות: א׳ שיטת הפרישה וכפי הנראה שהוא שיטת הלבוש כאן וצדיק סעיף כ״ז והוא דבתפלה ומים שותתין על ברכיו ובגדו טופח ע״מ להטפיח וגם על הארץ בעין ל״מ דא״צ להפשיט בגדיו דהפסקה גדולה בתפלה והתירו לו ואוקמיה אד״ת (מ״ר שלא כנגד העמוד) אפי׳ אין מכוסה בבגד העליון וגם המחבר בע״ו כתב נכון להחמיר. (ונאמר בין בגד לבגד ג״כ אסור עמ״א וא״ו) אפי׳ הליכה דלא הוי הפסק כ״כ בתפלה מ״מ קצת הפסק הוא ולמה בחנם ילך מאחר דבע״כ התירו לו דרבנן על ברכיו ובגדיו משא״כ בתינוק השתין ירחיק ד״א דהליכה אין כ״כ הפסק וז״ש רבינו המחבר בספרו הארוך כאן דברי הרשב״א ובצדיק דברי הרוקח כמ״ש הלבוש כ״ז בהג״ה בצדיק סכ״ז יע״ש וע׳ נ״ץ, וה״ה אם הוא השתין על הארץ ולא בגדיו דינו כתינוק וכ״ז בתפלה אבל בק״ש דהליכה אין הפסק ואפי׳ בפרשה א׳ ילך ויפסיק מעט ויקרא אח״כ לא התירו לו לקרוא במקומו ומ״ר על הארץ אבל להפשיט בגדיו דטורח גדול גם בק״ש לא הטריחו בק״ש ג״כ וקורא בבגדיו וחילוק זה מוכרח להרר״י שהסכים לרא״ש בתפלה דא״צ להפשיט בגדיו כמ״ש הב״י ואפ״ה מרחיק ד״א כמ״ש הד״מ משמו ש״מ דיש הפרש בין הליכה להפשטת בגדיו דטורח גדול או דבגדיו אין נראים בעין ובארץ גנאי יותר דהם בעין. וז״ש המחבר כיון שהם מכוסים בבגדו ולא אם מכוסים בבגדו ש״מ דה״פ הואיל ואינם בעין רק מכוסים ונבלעים אע״פ שיש טופח ע״מ להטפיח והנה צדק אדונינו הפרישה ז״ל במ״ש דלא חזר הב״י מספרו לכאן דבספרו כתב ע״ד הריטב״א ופשוט הוא דבק״ש מרחיק ולא כתב כן אהפשטת בגדיו ש״מ דאין פושט בגדיו אף בק״ש כאמור ועא״ר ולמ״ש א״ש וח״ו לחשוד למאורן של ישראל בכך:
השיטה הב׳ שיטת המ״א בכאן וצדיק דהב״י חזר בכאן מכל רק בתפלה א״צ להפשיט בגדיו הא מרחיק ד״א ופסק כרוקח והרר״י שהובא בד״מ כאן דמרחיק ד״א וא״צ לפשוט בגדיו (תר״י הם הרמב״ן ורשב״א ופסק כהרר״י) ובק״ש אפי׳ בגדיו מפשיט אם לא שמכוסה בבגד עליון ואע״ג דהמחבר בע״ו כתב נכון להחמיר כאן השמיט על ברכיו (רק על בגדיו טופח להטפיח וכמ״ש המ״א בע״ו אות ו׳ וכמ״ש שם יע״ש) עמ״א צ׳ אות מ׳ ודע דע״כ יש הפרש בין נראים בעין או לאו שהרי הר״ב אומר כן אדונינו מ״א ז״ל בע״ו אות י״א שותת מדרבנן הוא ובתפלה אוקמיה אד״ת כמ״ש המ״א כאן ולכאורה זיכה שטרא לבי תרי דבגדיו א״צ להפשיט בתפלה דהוי הפסקה וממתין עד שיכלו המים ואפי׳ כדי לגמור כולה ויחזור לראש ולא אוקמיה אד״ת טפי שלא יחזור שנית ש״מ דבשותת גנאי טפי ה״ה לפרישה י״ל כן לחלק בין נראים בעין ובין מכוסים ונבלעים דאין גנאי כ״כ ומ״מ לשיטת הלבוש ופרישה קשה למה השמיט המחבר בתפלה דמים שותתין א״צ להרחיק ד״א כרשב״א:
ושיטה הג׳ י״ל דחזר בש״ע בצדיק סכ״ז ופסק כרוקח והרר״י בד״מ לחלק בין הרחקה ד״א דמרחיק ובין הפשטת בגדיו דאפי׳ בק״ש דטורח גדול הוא אוקמיה אד״ת וגם החילוק בבגדיו אין נראים בעין משא״כ על הארץ בעין גנאי הוא כמו שותת דאסרו ועיין ע״ץ נ״ץ ותבין ומ״ש הנ״ץ על הלבוש דא״כ למה ליה לרשב״א לומר דאין מרחיק דהפסיק לימא דמ״מ בע״כ מתפלל בבגדיו י״ל דאפי׳ בגדיו נקיים לגמרי אפ״ה אין מרחיק בתפלה ובק״ש אפילו בגדיו ג״כ אין נקיים התירו לו בגדיו שמכוסים ונבלעים והליכה לא התירו שאין הליכת הפסקה כלל בק״ש משא״כ בתפלה דהפסקה קצת הוי הלכך כל שבגדיו ג״כ אין נקיים אין מרחיק ובתינוק מרחיק זהו מה שרצינו לבאר בכאן והבן זה: