פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרצז:א

בי״ד עמ״א דבפורים י״א דא״א על הניסים בלילה קודם המגילה וע״כ ל״פ הפוסקים אלא בפורים דעכ״פ קורין אח״כ משא״כ באדר ראשון. ומ״ש רמ״א בי״ד אבל ט״ו בראשון אין מרבין בסעודה ב״י יע״ש וסבור הייתי לומר דזה לעיירות אבל מוקפין מרבין בשמחה בט״ו בראשון אלא ממ״ש הב״י מדאמר תלמודא פ״ק עלה דמתני׳ אין בין אדר א׳ דה״ק אין בין י״ד שבראשון. ש״מ בט״ו לא מוכח אף לכרכין דאל״כ סתמא היה לומר אין בין ראשון לשני ועיין עטרת זקנים כאן ומלאכה אין מנהג בראשון ועושין דלא כאבודרהם בי״ד ועד״מ כ״כ:

אין אומרים למנצח יענך וא״א אפים בפורים קטן ב׳ הימים עיין לבוש ובכללא הוא למנצח יענך וא״א אפים שוין המה. ומזמור לאסף אי אומרים בפורים קטן כתבתי במנהגים שלי ואפשר שאומרים כמו בפורים גדול ובלבוב בבית המדרש נוהנין בכל יום שא״א תחנון א״א מזמור לאסף ויש מקומות שאומרים רק ביום הלל אין אומרים מזמור לאסף וכן נוהגים פה פפד״א. אם חל פורים.קטן בשבת א״א צו״ץ עד״מ ומנהגים:

אם טעו וקראו הפרשיות באדר א׳ חוזרים וקורין בשני ע׳ סי׳ תרפ״ח בב״י ובדק הבית ופר״ח כאן וביארתיו לעיל. מי שאירע לו נס באדר וקבל לעשות תמיד יום משתה ושמחה אם אירע בשנה פשוטה עושה בראשון ואם אירע במעוברת בשני יעשנה בשני הר״ש הלוי חלק א״ח י״ו ופר״ח. ועסי׳ תקס״ח ס״ז בהג״ה דפסק הר״ב כן ביא״צ וע׳ מ״ש שם ובשו״ת שלי כתבנו בזה: