פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרצד:ה

ודוקא עמ״א בטור כתב סתם ואין רשאין לשנות משמע אף אנשי העיר והר״ב כתב הגבאים י״ל אנשי העיר רשאי לשנות והמחבר כתב העני יכול לשנות משמע לכאורה הא אנשי העיר לא:

שאלה מי שנדר טלית לקהל להתעטף בו ש״ץ לפני העמוד אי רשאי יחיד לפעמים לשאול אותו לעצמו יראה דלברך אסור ואף בלא ברכה י״ל דאין רשאי עסי׳ י״ד מותר ליטול טלית חבירו כו׳ דניחא לקיומי מצוה בממוניה היכא דאין כל כך היזק ניכר ושם הסכימו האחרונים דאין לברך וכאן דעת הנודר רק לש״ץ וכבר אין שלו לומר ניחא לקיומיה מצוה בממוניה וראיה מברייתא דמציעא ע״א מגבת פורים אין רשאין לשנות דבתר דעת הנודר אזלינן וצ״ע: