פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרצ:יד

מתנמנם עמ״א ועמ״ש בט״ז מזה ובפירש״י דבר הבא מבינת הלב א״י וצ״ל דמ״מ יכול לכוין לצאת דמצות צריכות כוונה כמ״ש בסי׳ ס׳. ודע שהמחבר בסי״ג מגיהה אם כיון לבו יצא והשמיט מ״ש הטור ולא כמו שקורא להגיה דמצות צריכות כוונה ועיין פר״ח גם יקרא כראוי ולא כקורא להגיה בחסירות ויתירות ולפ״ז המחבר לשיטתיה בב״י יע״ש. ואמנם המעיין בפ״ב מק״ש ה״א בכ״מ ולעיל סי׳ סמ״ך ס״ה משמע לדידן אף קורא להגיה יצא. שוב ראיתי שזה טעות שהכ״מ מפרש שם דקורא להגיה כרש״י והרשב״א בחידושיו כוונת קריאה דלא כתוס׳ חסירות ויתירות ומש״ה לדידן דפסוק ראשון כיון שפיר ושאר הפרשה א״צ כוונת קריאה אבל חסירות ויתרות לכ׳ע לא יצא ועיין בהא דקרא ולא דקדק באותיותיה ולעיל סי׳ ס״ב וא״ר א׳ הביא החינוך ולא הביא פירוש הר״מ והרע״ב בהא דלא יגיד הנח ולא יניח הנע ומ״מ יראה ודאי בקורא להגיה עפ״י המסורת לא בניקוד כראוי א״י י״ח. אלא דהמחבר זכר זה דוקא טעות יהודים או יהודיים אבל מיושב ישב לא יצא אף דיעבד כמ״ש באות י״ו אי״ה וזה דקשיא ליה להב״י בטור יע״ש ועמ״ש בט״ז אות י׳: