פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרצ:יב

יש עמ״א בב״י כתב הטעם דיש לחוש להרמב״ן דמי שמבין לה״ק ולעז א״י בלעז כירושלמי ואין מחויב בדבר מיקרי ע׳ אות ט׳ ויו״ד. וא״ש לישנא דיש למחות לקרות לנשים דוקא אבל הנשים בעצמן יכולים לקרות בלעז כיון שאין מבינים לה״ק ואמנם מדסתם בש״ע בסעיף י׳ כדיעה א׳ דיודע אשורית ולעז א״י בלעז א״כ יש למחות ודאי מדינא אין אנשים יוצאין בלעז כלל כירושלמי שאף הם באותו נס אלא ע״כ הטעם אחשתרנים דא״א דא״ת יכתבו אחשתרנים ככתבו ולשונו בלה״ק דודאי דיעבד ש״ד דאין קורא ע״פ כלל מ״מ לכתחלה אסור לקרות כלל בב׳ לשונות וזה שהראה מקום באות י״א לכאן ומ״מ בב״י לא מצאתיו רמז לזה שאסור בב׳ לשונות יע״ש: