פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפט:ט

עצמו עמ״א ולפ״ז המחבר שהשמיט זה סובר דנשים מוציאות אנשים י״ל למ״ד מוציאות אנשים הם אפ״ה עבדים לא באותו נס הפי׳ עיקר ע״י אשה ואין משוחררים ל״ש זה כמש״ל וכן למ״ד נשים אין מוציאות משום כבוד הציבור כמ״ש באות ד׳ אבל חציו עבד מוציא עצמו. והוי יודע שהפר״ח הביא ירושלמי בר קפרא אומר נשים וקטנים חייבין שאף הן היו בספק כו׳ ריב״ל הוי מכניש כו׳ והוכיח דפי׳ באותו נס בספק לא כרשב״ם יע׳ש והנה י״ל הא והא אמת בספק נ״מ לקטנים ועבדים. ובעיקר הנס נ״מ דנשים בקריאה דוקא ועבדים בשמיעה וקטנים פסק כת״ק דר׳ יהודה וב״ק כר״י פסק. ולפ״ז עבדים אין מוציאין לנשים ולהיפוך מוציאין ונשים מוציאין קטנים ולהיפוך ודאי לא. נסתפקתי אשה אם מוציאה דיעבד לטומטום דהוי כס״ס שמא הלכה דאשה מוציאה אנשים ושמא זה נקיבה ואת״ל חד ספק דיעבד לא דמגילה ד״ק כד״ת ע׳ סי׳ תרפ״ו ס״ס דיעבד יוצא ולכתחלה אין לעשות ס״ס עמ״א תס״ז א׳ ותפ״ט: