פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפט:ד

קטן עמ״א קפ״ו במ״א ג׳ (ט״ס קפ״ז) דאף תרי דרבנן מוציא לחד דרבנן דלא כתוס׳ מגילה י״ט ב׳ ונ״ל דהתם אי בעי בא לחד דרבנן משא״כ במגילה: (מ״ש המ״א שם דקטן אין מוציא אשה י״ל במחלוקת שנויה אי ספק תורה מדרבנן לחומרא י״ל אתי דרבנן ומפיק דרבנן ועמ״ש שם שי״ל). ומתרע״ה בס״ג הדליקה חש״ו לא יצא וי״א הגיע לחינוך יצא אע״ג דרך המחבר הלכה כדיעה א׳ בסתם היינו שמפורש להיפוך מדיעה שניה משא״כ שם העתיק בדיעה א׳ גמרא דשבת כ״ג ב׳ וי״א הוא בה״ע מפרש דבלא הגיע לחינוך איידי והלכה כי״א וכנראה בנ״י דלא הביא דעת החולק על בה״ע וכמ״ש בכללי או״ה בי״ד אות א׳ וגדולה מזה י״ל אף במגילה הלכה כדיעה דנשים אין מוציאות כי״א כיון דבדיעה א׳ אין מפורש ההיפוך אף דמשמע לדיעה א׳ שמוציאות. ולפ״ז א״ש מ״ש המ״א באות ב׳ דעבדים שאין משוחררים דהם היו באותו נס להשמיד וחייבים וקטן לאו בר מצות רק תורת חינוך. ומ״ש ודוחק לחלק די״ל מגילה קטן בשמיעה חייב וגדול בקריאה משא״כ בחנוכה כמ״ש בחידושי ועתה ראיתי בא״ר הרגיש בזה מ״מ לדיעה א׳ משמע נשים חייבות בקריאה א״י מנ״ל לחלק בקטן ולזה י״ל דפסק כת״ק דרבי יהודה וכדאמרן ומטעם דכתיבנא:

והנה נסתפקתי כמה פעמים אי אשה בכלל ערבות למה שמשמע מרא״ש ברכות ך׳ נשים בבהמ״ז לכאורה דאין נשים בכלל ערבות מ״ה אם כבר יצאה אשה י״ח אין מוציאה לאשה או לאנשים למ״ד שמוציאה עתי״ט ר״ה פ״ג מ׳ח אף ע״פ שיצא מוציא מטעם ערבות וה״ה קטן לאשה או לקטן אחר והבן זה: