פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרפה:א

בשל״ה עמ״א עסי׳ רי״ב הביאו המ״א תרפ״ד אות ד׳ ובראש פרק ז׳ ברכות מ״ז ב׳ שחרר עבדו לעשרה יע״ש:

אם טעו וקראו ד׳ פרשיות באדר א׳ משמע בב״י שא״צ לחזור באדר ב׳ רק המגילה וכ״ה הנוסחא במגילה ו׳ ע״ב הא לענין פרשיות זה וזה שוין ובד״מ כתב שנוסחא אמיתית שצריך לחזור בשני יע״ש וכ״כ הא״ר כאן אות כ״א דצריך לחזור ולקרותן בשני. מ״ש המ״א שד׳ פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צ״ץ היינו באדר. ולעניין אב הרחמים בא״ר אות ח״י בשם הגמ״נ די״ל אב הרחמים בד׳ פרשיות כמו בשאר שבתות ובד״מ בשם מהרי״ל שאין מזכירין נשמות וכיון שאין מזכירין נשמות אין אומרים מי שבירך של קהל אלא מתחילין אשרי משמע מיד מתחילין אשרי ואין אומרים א״ה בד׳ פרשיות ועסי׳ רפ״ד וצ״ע:

שובבים ת״ת במעוברת ויש נוהגין בפשוטה שובבי״ם ובמעוברת שובבי״ם ת״ת וכשחל ר״ח שבט וט״ו ביום ה׳ ועא״ר י״א דיש להתענות במקומן ויקהל פקודי יע״ש ולפ״ז בפשוטה אם אפשר כן יתענו ת״ת. ואין חשש בידי דבר ברור בזה די״ל הואיל ונדחה ידחה ולענין הסליחות י״ל אם אירע ר״ח וט״ו בשבט ביום ה׳ מ״מ בשבת הבא יאמרו הסליחות השייכים לפרשת שבוע אע״ג במעריבים אומרים של יום ראשון כבסי׳ תפ״ט מ״מ בסליחות כפי הנראה שקדמונינו ז״ל סדרו סליחות בכל פרשה שיש בהם שייכות ע״כ אין להחליף נ״ל לענין עננו לומר בשחרית כיום ה׳ של שובבי״ם עא״ר אות י״ב בלבוש משמע בשחרית יאמר הש״ץ עננו בין גואל לרופא רק פרשת השבוע קורין בשחרית ובמנחה ויחל אבל בהגמ״י משמע בשחרית אין לומר עננו יע״ש וצ״ע טעם שובבים עיין בשל״ה ולבוש. ומתחילין מפ׳ שמות כי גלות מצרים אנו משלימין עתה כמבואר בספרים ובס׳ המגיד שלי כתבתי ואלה שמות ב״י הבאים מצרימה בבעל הטורים ש מות ב״י ה באים ר״ת שביה . וכתבתי ואלה נוטריקון ואבק לשון הרע כי על מכירת יוסף באו למצרים אבק במ״נ אבק דק ואבק התאמצות שא׳ מתאמץ להפיל חבירו ואבק כו׳. בני ישראל א״ת יעקב ישראל מדרגה חשובה הנפש יעקב מדרגה שפלה הגוף כי הגוף מלבוש ובית לנפש תפארת אדם לשבת בית (ע׳ ביערות דבש ואהבת יונתן ז״ל) וע״ד לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי שחלק הדומם ראוי לגרר אחר חלק החי לא הנפש אחר הגוף כסוסי פרעה שהסוסים נמשכו בע״כ לים אחר העגלות ולה״ר חמור מכל להיות עקרו בנפש לנפש חיה לרוח ממללא בני ישראל הבאים מצרימה בשביה מפני שא״ת יעקב נעשה הנפש טפל לגוף יעקב לפיכך אי״ש וביתו באו כי בגלות מצרים שניהן בגלות הנפש והגוף במ״ט שערי טומאה עד שמיהר ה׳ הקץ וגאלם. ה׳ יגאלנו במהרה בימינו אמן:

עיין לבוש כאן הרבה דינים מהפטורה וסליחות ומנהגים. בא״ר א׳ מעשה בנייא שטאט לא התפללו בי׳ בטבת בבוקר לערב אמרו סליחות של שחרית. שם באות ד׳ מצא כתוב בשם הגאון מוח׳ אייזיק דרשן כשחל ר״ח שבט ביום ד׳ אז יהיה קור ושלג גדול באותו חורף וסי׳ ויגש יע״ש:

דין יא״צ באדר א׳ ב׳ בתקס״ח ס״ז יע״ש. ובמ״א אות ך׳ שם הרבה דינים מיא״צ. ולענין בר מצוה עסי׳ נ״ה ס״י ומ״א אות י׳ ור״ח כסלו יע״ש הרבה דינים. עיין לבוש כאן ועי״ד ת״ב סי״ב ובט״ז ט׳ וש״ך יו״ד וי״א מדיני יא״צ דיני קדיש עסי׳ קל״א וקל״ב לעיל יע״ש. ועי״ד סי׳ שצ״ה שם בט״ז אות ג׳ מיא״צ במעוברת אם מותר לכנוס לסעודה. ובשפ״ד א׳ דאבל יכולין להתפלל סליחות אצלו בבה״כ ויראה ה״ה כל סליחות שובבים וכדומה דמ״ש: