פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרעז:יב

שאין עמ״א מ״ש דשיל״מ היינו כמו חמץ שי״א בי״ד ק״ב דהוי דשיל״מ אע״ג לשנה הבאה חוזר ונאסר מ״מ הוי דשיל״מ והא לדידן אוסרין שהייה במשהו בפסח ושורפין הכל כמבואר בתמ״ב ותמ״ז וא״כ איך יהיה דשיל״מ וכבר הוקשה למ״י בת״ח כן ובפריי לי״ד כתבנו מזה והיינו הואיל דיש מתירין משהו בפסח למכור לעכו״ם וה״ה לשהותו י״א דשרי אע״ג דאנן מחמירין היינו לחומרא אבל לקולא לא והוי דשיל״מ לי״א כן וה״ה בשמן די״א דמותר לשהותו לשנה הבאה רק יש מחמירין בי״ד נ״ז סי״ח לקולא לא והוי דשיל״מ ולכאורה קשה ממ״ש בי״ד ס״ט סי״ד ובש״ך נ״ו דלצלי לא נאסר וכ״ת כיון די״א עסי׳ ק״ב ובש״ך י״א הוי ב׳ סברות לצרופי להחמיר שמא הוי דשיל״מ ושמא הלכה דאיסור רבנן אין מוסיפין הא המחבר בי״ד ס״ט לא הזכיר כלל סברת האוסרין וי״א דלצלי מותר מעיקרא משא״כ שמן נ״ח אסור להשתמש כלל ולאחר חנוכה ג״כ נאסר כלל ולשנה הבאה משתרי י״ל דהוי שפיר דשיל״מ וצ״ע: