פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם סו:ד

וי״א שלא לברך עמ״א ועט״ז אות ב׳ ומ״מ הנחתן לבד כ״ע מודים דיכול ללבוש טלית רק בין גאל ישראל שהיה הפסק וי״ל על הב״ח בסי׳ פ׳ ובט״ז שם דפסק לבישה אסור והרי כאן בס״ח פסק באמצע א״ו מניח טלית ומחבר נשמע להר״ב וי״ל בין אהבה לק״ש אין ראוי להפסיק בין דבר שמברכין עליו כיון דא״צ כ״כ בטלית עט״ז אות א׳ ועוסקין במלאכתן בפ״א אסור ומ״מ להלכה קיי״ל דמניח טלית בין אהבה לק״ש בלא ברכה ולבוש פסק כאן דאין מברך לתפילין ושאני בסי׳ פ׳ דאנוס הוא ואנן קי״ל כהר״ב דבתפילין מברך כבסימן פ׳ וטלית מניח בלא ברכה כאן ושם יכול ללבוש מקודם ומ״ש בכ״ד בשם הזוהר ציצית כמע״ש ומ״מ כיון דבגמרא ופוסקים אין מבואר כן קיי״ל כהר״ב: