פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנח:ט

הפעוטות עמ״א עב״י בשם הר״ן כבן ו׳ או ז׳ וכ״ה בלבוש. והנה דיעה א׳ הוא הר״מ ז״ל מ״ה ה״י שקטן אין קונה מן התורה וכמ״ש הלח״מ שם דזכי לנפשיה במתנה מן התורה כמ״ש פכ״ט מהל׳ מכירה הלכך פעוטות דמקני לאחרים מדרבנן ומ״ה לא וא״כ לא הוי מ״ה שלכם וי״א דפעוטות שפיר דמי דגם לעצמו קני רק מדרבנן וערש״י סוכה מ״ו ב׳ ובחה״ר. ומ״ש ואם תופס עם התינוק שרי היינו קודם פעוטות וה״ה אם לא מקני ליה כלל שרי ובהגיע לחינוך לדיעה א׳ אין הקטן יי״ח אא״כ מקני ליה כמ״ש באות הקדום ועא״ר וע׳ פכ״ט ה״א ממכירה במ״מ ובח״מ רמ״ג בש״ך אות ז׳ ובסי׳ ע״ד דמשמע עכ״פ כשיש דעת אחרת קונה הקטן מן התורה כהר״מ ז״ל והיינו בצרור וזרקו אגוז ונטלו ובפחות מזה זוכה רק מדרבנן. ומ״ש בי״ט א׳ ה״ה לדידן בי״ט שני. ומסתימת המחבר כדיעה א׳ ומיהו דיעה שנייה אף אם דעת אחרת מקנה מ״ה לקטן מ״מ י״ל הואיל ומדרבנן בפעוטות קטן מקני לאחרים אע״ג מ״ה לאו דיליה הפקר ב״ד הפקר ויי״ח בגזול אח״כ ועחה״ר סוכה מ״ו ב׳. ואם הפקיר לולב הגזול וזוכה בו הקטן או לד״ה מדרבנן בשאין דעת אחרת מקנה ואם כן בפעוטות לכולי עלמא יכול הקטן לזכות לגדול מדרבנן אבל למה שכתב הש״ך בח״מ רמ״ג אות ו׳ י״ל במציאה נמי זוכה הקטן מ״ה בצרור וזרקו ואם ירצה השם באות י״ג אבאר עוד: