פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנח:ו

וצריך עמ״א הר״ב כתב כאן ובאמת לעיל בס״ג היל״ל כן דאף אמר בפי׳ הרי לך במתנה גמורה עד שתצא בו ואח״כ החזירהו לי לא יצא המקבל דראיה מינוקא בס״ו וכמ״ש המ״א אות ח׳ דלא יצא מרשות נותן כיון לאחר שיצא מיד הוא של נותן כבתחלה ומש״ה צריך שיאמר נותן ע״מ שתחזירהו לי במתנה או סתמא כפירושו. וע׳ ברא״ש סוכה מ״א יע״ש בלבוש קשה קצת הלשון יע״ש. ומ״ש הלבוש שם אהא דנתן דמיו לא יצא שאין לו אחר לצאת בו יע״ש.וצ״ע לפי מ״ש המ״א באות ד׳ דההוא דח״מ רמ״א ס״ו בלא מלת לי דאחר החג יצא (ואפשר ה״ה חזרת דמים וצ״ע). היינו ביש לו אחר דאל״ה לא עדיף מסתם בס״ה דמשום דאמר ע״מ שתחזירהו בלא לי לא גרע ועב״י וממילא באמר לי אף ביש לו אחר צריך להחזיר בחג ה״ה חזרת דמים לא מהני כה״ג וצ״ע: