פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנח:ד

וכן עמ״א בסמ״ע שם אות י״ו ובהקדש ושם בהג״ה כשאמר לי צריך להחזיר מי״ד מלת מיד לכאורה מיד שיצא בו אף ע״ג שכבר יצא היום הנותן ול״צ אלא למחר אפ״ה צריך להחזיר מיד כי שמא בדעת הנותן לכבד עוד לאחרים וה״ה בז׳ של סוכות אע״פ שכבר יצא הנותן ואמר ע״מ שתחזיר לי צריך להחזיר מיד וכ״ש אם החזיר בח׳ דלא יצא כי כונתו הוי מיד שיצא בו יחזיר לו שיוכל לכבד לאחרים ג״כ בו ביום וע׳ בספר כפות תמרים בדף מ״א עמ״ש הטור והמחבר ס״ה נתן סתם צריך להחזיר כיון שצריך לצאת בו הא יצא כבר א״צ להחזיר בסתם יצויר ביום אחרון של סוכות יע״ש ומשמע היינו בשביעי וקשה במ״ש דלמא רוצה לכבד לאחר וי״ל בסתם שלא פי׳ אין מתרוקן ממצות עצמו לא לכך דלאחרים ליכא אומדנא. וההוא דח״מ בלא אמר לי כשיחזירו לאחר החג יצא בהכרח שיש לו עוד אתרוג דאל״כ לא עדיף מסתם דאין מתרוקן ממצוה וכמעשה דרבן גמליאל וכאמור באופן באמר מלת לי צריך להחזיר מיד ממש ואע״ג שיש לו עוד אתרוג ובלא אמר לי יצא כשהחזירו אחר החג ובאין לו אתרוג אחר אף בסתמא צריך להחזיר לו שאין מתרוקן ממצוה ומיהו כה״ג י״ל דא״צ מיד כל שיצא היום ליכא אומדנא וכשמחזיר לו ביום מחרת נמי יי״ח כאמור אם קודם שנוטל הוא ביום השני וצ״ע. ועמ״ש אי״ה באות י״ב בדין מתנה ע״מ להחזיר יע״ש. ושוב ראיתי בא״ר ז׳ בשם תשובת בית יעקב מזה: