פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנה:א

כתב רש״ל עמ״א אנן קיי״ל בש״ז ס״ה כדיעה א׳ שבות דשבות במקום מצוה שרי וי״ל אף מצוה דרבנן י״ט שרי ולפ״ז רש״ל לשיטתיה דיש לנו רה״ר והוא ד״ת בשבת ואסור לי׳ט ב׳ דרבנן אבל י״ט א׳ ד״ת י״ל מצוה דרבים שרי וה״ה שופר כה״ג ומסיק המ״א לדידן דלית לן רה״ר אף בשבת לצורך י״ט ב׳ שרי שבות דשבות במקום מצוה דרבנן נמי ל״ג ושרי. מי״ב מיל לצורך י״ט שני צ״ע ועיין ט״ז. ולשליח לצורך ישראל אחר אי לא פשע חבירו מותר כו׳. וערבה שנתלשה בי״ט א׳ אסור דמוקצה הוא אפי׳ בשל עכו״ם מחובר רק מצוה מדעת ל״ש בעכו״ם ע׳ סי׳ תקס״ו אות כ״ז ואפי׳ לדידן דנוטל א׳ יצא כבסי׳ תרנ״א ויוכל לקיים בעידנא אפ״ה אסור די״ט עשה ול״ת וכעין ש״ת עסי׳ תמ״ו מ״א ב׳ ותקפ״ו אות כ״ה. ונתלשה בי״ט א׳ מותר בי״ט שני ע׳ סי׳ תקט״ו אות ה׳ יע״ש: והוי יודע דאתרוג בי״ט א׳ שאין לו צ״ע אם מותר לומר לעכו״ם לתלוש בפי׳ העוקץ עסי׳ של״ו במ״א אות י״א אין דרך תולש בפיו ושבות במקום מצוה די״ל דשרי אבל ביד הוי דרך תלישה יע״ש וביה״ש ע׳ סי׳ תרס״א וצ״ע:

אם ספק לו אם יבוא עכו״ם לולב או לאו עיין א״ז וא״ר די״א כ״ג בשם רש״ל והקשה מתקצ״ה דספק תורה עדיף מודאי דרבנן יע״ש: