פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנב:ג

גם ע׳ מ״א בטור דל״ד לתפילין וס״ת דאסור לאחוז בתפלה דמטריד משא״כ לולב דמצוה לקיחה ומשום חביב מצוה לא מטריד ועפרש״י ז״ל סוכה מ״א ב׳:

ודע דאיתא התם לנחם ע׳ א״ר שמת במועד וי״ל קודם ולא נהג אבילות דחברים באים אצלו. והנה בר״מ ז״ל פ״ז הכ״ד השמיט קורא בתורה ונ״ל מניחו לארץ והשמיט ק״ש והנה ק״ש י״ל דשרי תפילין ג״כ דפסוק אחד יכול לכוין רק תפלה קמ״ל לולב שרי ע׳ סי׳ צ״ו ס״א וסימן ס״ג הכתף יע״ש ובפר״ח וקורא בתורה כפירש״י ז״ל גולל שצריך לאחוז בעמודים ולבקר חולים לניחום אבלים (חבירים באים אצלו) לחבב המצות ומיהו י״ל דברייתא אשמעינן אע״ג דמניחו לארץ אין בו מוקצה בי״ט דלא כירושלמי ובירושלמי שם הגי׳ נותנו לחבירו ועמ״א תרנ״א אות כ״ח וע׳ בכפות תמרים: