פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרנא:כב

שנענע עמ״א הנה יש דברים שאם לא עשאן כתיקון חז״ל אף ידי דבר תורה לא יצא עתוס׳ סוכה ג׳ בהילני המלכה בסוכה ראשו ורובו כו׳ ותוס׳ ברכות י״א א׳ יע״ש ריש ברכות ברבינו יונה אלא מדפריך סוכה מ״ב א׳ מדאגביה נפק ביה אע״פ שלא נענע ומ״מ קשה דיצא י״ח מ״ה לא מצות נענוע דרבנן מדכתב אבודרהם שלא תקנו לברך על נענוע הואיל ויש לקיחה ד״ת אלמא מצות מדרבנן לנענע דוקא ועחה״ר וכפות תמרים ותוס׳ פסחים ז׳ ב׳ בעידנא ומ״ש בר״מ ז״ל פ״ב משגגות ה״י מביאו בכפות תמרים עכ״מ שם כדי לצאת בו היינו הפכו או בצדדין נמי לאו דרך גדילתן הוא ואין להאריך. ומ״ש הר״מ ז״ל והעביר ד״א ברשות א״י אמאי לא בהוצאה מרה״י לרה״ר סגי ולומר דפטור דטרוד במצוה. ומשמע כל שטרוד במצוה דרבנן אין פוטר אם לא שנאמר דנענוע רק שיורי מצוה וצ״ע בכל זה. ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דרך רמז דלהמ״מ ד״ס נקראין אע״פ שדינן דין תורה ממש ע׳ מ״מ פ״א קידושי כסף ער״ן במשנה כלל גדול וי״ל הכי אתנו רבנן בלאו דלא תסור שלא להקל על ד״ת בשום צד ול״ת הלמ״מ לולא קבלתינו לא היינו יודעין קמ״ל מעביר ד״א הלמ״מ אפ״ה כל שיצא חייב חטאת לולי כדי לצאת וכיון שלא לצאת למ״ד מצות א״צ כוונה ואין להאריך: