פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמח:כא

ותפח עמ״א תפח נרקב ונסרח מחמת תולעים רש״י סוכה ל״ו א׳ בלישנא אחרינא ולשון ראשון תפח משמע תפח נפוח סרח נרקב וי״ל כלישנא בתרא שהמקשה סבור כן ועיין בטור וב״י משמע זו ואצ״ל זו ובגמרא מבואר לכאורה דאינו כן ועב״ח ולבוש. ובס״ב ניקב בתולדה וקרום עליו הא באין קרום פסול עט״ז אות ד׳ וי״ל בין הגיע הנקב לחדרי הזרע או לאו וצ״ע: