פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרמח:א

אפי׳ ע׳ מ״א האריך בכמוש ולא הגיע ליובש אם כשר באתרוג והגירסא במרדכי בשם ראבי״ה ה״ה כמוש כשר בדחק צ״ל ה״ה יבש הא כמוש כשר שלא בדחק ובב״י סוף סי׳ תרמ״ט במרדכי כ״ה הגירסא ה״ה כבוש בדחק כשר יע״ש. ובהג״א פרק לולב הגזול (בדף ל״ו א׳) כו׳ היינו יבש במקצת קורא אותו כמוש ומ״מ אין פוסל כמוש כ״א יבש ממש ומביא סייעתא מש״ג דמכשיר חזזית בתלוש דהוא מחמת יובש וכמישות אלמא ליבש מקצתו קורא אותו כמוש ובזה הוא דפוסל בהג״א כמוש היינו יבש ממש במקצת דלא כש״ג וכמ״ש במ״א אות י״ז דהמחבר חולק אש״ג (ואי״ה לקמן אות י״ז וי״ט יבואר עוד) הא כמוש לחוד לא יובש אין פוסל כלל כברייתא ל״א א׳ כולן כמושים אף אתרוג כשירים. כתב עוד שי״ל לקיים הגירסא כמוש כולה פסול באתרוג וכמושין דתניא כשר באתרוג בכמוש מקצתו דמדמי לה בדף ל״ו א׳ לטריפות הריאה וי״ד סוף ל״ו סי״ד יבשה מקצת טריפה צמקה מקצת כשירה כולה טריפה (וריאה בעלת איברים צמקה אונה שלימה נמי משא״כ אתרוג ומש״ה כמוש כולו פסול כמוש מקצתו כשר) ומיהו בהג״א מיירי ביבש ממש מקצתו וקורא כמוש לפי שהוא מקצת אם חתך פסול והיינו בי״ט שני כבסימן תרמ״ט ס״ה יע״ש, והעלה המ״א דכמוש כשר בכולה ודוקא יבשה שאין מוציא שום ליחה ומיהו בדיקה בעי ועא״ר החמיר. וא״י דהמחבר פסק בסתם כל שיש ליחה כשר:

מחט עיין מ״א דהיינו יתחב המחט קצת בחוזק שיתחב קצת מחוט ויחזור לאחוריו ויראה בחוט דאם יעביר המחט מצד לצד עם החוט יהיה מפולש כבסעיף ב׳ וג׳ וה״ה חדרי הזרע יהא נזהר כמ״ש באות ג׳ דקליפה עבה ג״כ מפולש דלא כט״ז אות א׳ יע״ש: