פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרלט:ו

ואפי׳ עמ״א בהרא״ש סוכה כ״ו אכילת עראי כביצה פת הא יותר כביצה פת מה׳ מיני דגן אף לא קבע צריך סוכה כי הוי קביעות כביצה ובטלה דעתו. ופירי לל״ק שם דמתיב לרבא ביומא (עט״ז ה׳) ע״ט ב׳ דבעי סוכה ביותר מביצה היינו דוקא תרתי יותר כביצה וגם קבע עלייהו הוא דבעי סוכה לל״ק (ולמד זה הרא״ש ז״ל ממה דאמר ביומא שם לל״ב דפירי לא בעי סוכה ממה דאמר אכלנום פירי אכילת קבע לא משמע ליה להרא״ש ז״ל היינו שקבע עצמו בקבע וגם יותר כביצה. ולפ״ז אשמועינן השתא (כאלו אמר ושמעינן השתא) דלל״ב אף יותר כביצה וגם קבע רשאי חוץ לסוכה כל״ב זה תורף דברי הרא״ש ז״ל והיינו דבעי כביצה ויותר ועם קביעות הא כביצה ויותר בלא קביעות הפרי אף לל״ק א״צ סוכה דאל״כ הוי שוה לפת ולמה אמרו דוקא כביצה פת הא פירי נמי כן. ומ״ש הרא״ש שכ״מ שם היינו מהא דאכילת עראי אין קבע לא והקשה המ״א דב׳ כותבות דאכל חוץ לסוכה הא הוי יותר מביצה דילמא דרך עראי אכלם והכין הוא ודא׳ ש״מ לכאורה לל״ק פירי שוה לפת ומיהו לדינא אין נ״מ דקיי״ל כל״ב דפירי לא בעי סוכה בכל ענין אף בקבע ויותר מביצה ומ״מ נ״מ לתבשיל מה׳ מינים דבעי דוקא יותר מביצה וגם קבע. וצ״ע דלפ״ז משמע דפת אם קבע עליה אף בכזית בעי סוכה וגם מדמברך בהמ״ז עליה ומדהוצרך המ״א להוכיח זה דאל״כ לא עדיף תבשיל מפת ולקבע הא מבואר בש״ע דבעי קבע ולפ״ז בליל א׳ דסונכ דאסור בכזית חוץ לסוכה אף אוכל אותו דרך עראי. ע׳ אות ט׳ ואי״ה שם יבואר. ועא״ר י״ב ולא הבינותי דלר״י ב״ז לטעם תבשיל ודאי הוא וה״ה לר״נ ב׳ כותבות מטעם עראי ורצה להחמיר דאי יותר כביצה וקבע ומדינא אין שייכות דין דר״ג לדר״י כ״ז: