פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרלז:ה

דמי עצים עיין מ״א בב״י כתב שרש״י וטור חולקין על בע״ה ומש״ה השמיטו כאן ורמ״א פסק דא״י י״ח דמ״ה פסולה אלא תק״ח הוא והפקר ב״ד הפקר משא״כ בשאין רוצה ליתן דמים אז מ״ה לא יי״ח. משא״כ גזל וקנה בשינוי מעשה גמור וכדומה דחייב ממון לבד ומ״ה קנה אף אין רוצה ליתן דמים יי״ח וי״ל ג״כ בקנין דרבנן נמי יי״ח ושאני כאן דתק״ח רק לטובת הגזלן וכל שאומר אי אפשר בתק״ח שומעין לו מש״ה לא יי״ח כאן דוקא ועח״מ סי׳ ש״ס ובט״ז ובה׳ גניבה ועב״ח כאן וצ״ע: