פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרלג:ב

יורדים עמ״א לכאורה הוצין גריעי מסכך ובעינן לתוך חלל ך׳ כבר יש סוכה הוצין יורדים לתוך ך׳ וסכך חשיב ודי אם חלל ך׳ כשירה ובר״ן משמע לכאורה מנינן ך׳ מהוצין דהיינו חלל ך׳ מהוצין. והר״ן דחילק בין הוצין לסכך אחמתן מרובה הוא דחילק אלא דהמ״א אסברה ליה לסברת הרא״ש לחלק בענין זה בין הוצין לסכך גמור. ועיין ב״ח השוה ההוא דסוכה לעירובין דלהרא״ש בשתי המקומות כוונת הוצין ג״כ עד ולא עד בכלל עד חלל ך׳ יע״ש ואמנם המעיין בריש סוכה דכתב מקצת סכך למעלה כו׳ משמע דאין הכוונה על הסכך דהא כולו למעלה מך׳ ב׳ משהו ואלו היה חלל ך׳ כשר בלי הוצין אלא הוצין גופייהו יורדים עד תוך חלל ך׳ ממש ועד בכלל דבהוצין בעי׳ כן ואהא קאמר דא״כ מקצת הוצין סכך שלהן למעלה מך׳ ובחלל ך׳ ואיך יכשר לז״א כמו בסכך חלל סוכה תנן ה״ה בהוצין כן ומ״מ הוצין לתוך חלל ך׳ ועד בכלל בעינן בהוצין ומ״ש וה״פ יע״ש ותבין וע׳ ב״י גי׳ שלפנינו שנמצא הסכך הוי מלמעלה כו׳ משמע דמפרש לה כההוא דעירובין והמ״א מפרש לה כגי׳ מקצת הויי״ן מלמעלה יע״ש ואומרו הוצין יורדין מתוך עשרה שם היינו חללה כמ״ש הרא״ש שם דומיא דהני לתוך עשרים. ובטור למטה עד עשרים ובר״מ ז״ל יורדים לתוך עשרים והמחבר כתב למטה והשמיט עד עשרים זהו מה שנראה לי העני לפרש דבריו הקדושים בכאן עיין אות ג׳: