פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרלא:ו

מעזיבה ע׳ מ״א הנה י״ל אין מעזיבה רבותא כ״ש יש מעזיבה דאסור המעזיבה ומפקפק או נוטל א׳ כו׳ אבל רלב״ח סובר דיש מעזיבה לא מהני וצ״ע למה ואפשר דגזרינן אטו מפקפק וישאר המעזיבה עליהם סכך פסול עפר כבסי׳ תרכ״ט ס״א. ומיהו בנוטל א׳ בנתיים ומתכשר נסרים בנתיים ודאי דוקא באין מעזיבה דאם יש מעזיבה עליהם פסולים עפר סכך פסול בד״ט באמצע ותולמ״ה מתכשר ע״י שנוטל א׳ ביניהם לא עפר עסי׳ תרכ״ו בב״י וט״ז ג׳. וע׳ ב״ח משמע מחובר במסמרים די שיסיר מסמרים וא״צ נענוע ובאין מחובר צריך נענוע וי״ל להסיר המסמרים ולנענע ותלוש ולסוף חברו כשר בסוכה כמ״ש הב״י בתרכ״ו בשם תה״ד. (מהרי״ל ב״ח ולכאורה ט״ס וצ״ל רלב״ח עא״ר אות ז׳):