פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרכט:יא

שמקבלין עמ״א עט״ז ב׳ ומ״ש שם ועיין אות כ״א. ומ״ש הב״ח על כותל דהוי מעמיד מחובר ונוגע הסכך בו תלוש ולסוף חיברו כשר כבסי׳ תרל״א ס״ט נוטל נסר א׳ וכולן כשר אף קבוע במסמרים ועסי׳ תרכ״ח אות ה׳ דאם ראוי לסכך בו אסור משא״כ כותל אבנים וכדומה ולכאורה תלוש ולסוף חברו ככותל אבנים חברו בטיט לקרקע י״ל כמחובר מעיקרו ול״ד לעץ שתחב בקרקע דלא השריש אבל בחולין י״ד וט״ו מבואר דוקא כותל מערה הא בנין אף אבן וטח בטיט תלוש ולסוף חברו מיקרי יע״ש. והנה מעמיד בדבר הפסול מדרבנן נסר ד״ט וכדומה י״ל ל״ג דהוי גזירה לגזירה וצ״ע וא״כ ראוי לכל ירא שמים שיהא הדפנות עכ״פ נסרים שאין בהם ז״ט או המעמיד העליון הקורה שהסכך נשען עליו פחות מד״ט וכשר ועיין ט״ז. ואי״ה לקמן בסי׳ תר״ל סי״ג יבואר עוד: