פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרטז:א

לומר עמ״א יומא ע״ח ב׳ ועט״ז א׳ והב״ח כתב דחמין שהוחמו מאתמול שרי ישראל עצמו לרחצן לתינוק כדמוכח יומא ע״ח ב׳ ומ״ש הטור לומר לעכו״ם היינו בחמין שהוחמו היום ע״י עכו״ם אין לישראל לרחוץ בהם תינוק בעצמו וע״י עכו״ם שרי לומר להחם חמץ ביוה״כ והקשה המ״א עליהם אב״י והב״ח דחמין שהוחמו מאתמול אסור ביוה״כ ישראל לרוחצן בעצמו ביוה״כ דאין בין יוה״כ לשבת ובשבת שנינו מרחיצין לפני המילה ולאחר המילה הא בלא מילה אסור אף בלא טעם דנהנה (ומיהו הב״י כתב הטעם אף בסיכה ורחיצה צונן אלא דמשמע שם דבדמין נמי אי לאו דנהנה שרי ע״י ישראל וע״י כלי ולזה כתב דאף ע״י כלי בחמין אסור) ועא״ר: