פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תריא

ומ״מ כולהו ד״ת ב״ח ולבוש מ״א. מפני שי״א רק אכילה ושתייה ד״ת עב״י ובר״ן ואע״פ שכולם מ״ה מסר הכתוב לחז״ל להתיר לצורך כעין חה״מ עסי׳ תק״ל ומ״א שם. גם מלקות לית בהן כ״א מכות מרדות אפשר יש בהו ועי״ד לסוך בשומן חזיר וכדומה אי יש איסור תורה בהו ושאני יוה״כ דהוי מ״ה:

בסקילה עמ״א בח״מ תכ״ד (ט״ס תכ״ט) וע׳ סמ״ע שם אות ג׳ ביוה״כ מלקות בחובל גלי קרא דמשלם ואין לוקה יע״ש ועתוס׳ פסחים כ״ו באוכל תרומה אי אמרינן כיון דגלי גלי אף בכרת דאין פוטר וי״ל ביוה״כ אה״נ דאף לר״נ גלי בכרת אבל לא לסקילה בשבת. והנה השורף גורן חבירו ביוה״כ והתרו ביה בזה״ז חייב לשלם ביוה״כ דלית מלקות האידנא ער״מ ז״ל פי״ו מהלכות סנהדרין וכבר כתבנו בס׳ ש״ה מכות מרדות אי פוטר ממון יע״ש באורך:

לקנב עמ״א רש״י ור״ן מחולקים ע׳ מ״ש בט״ז מזה ועסי׳ תרי״ב אות ו׳ בקניבת ירק והראוי לאכול חי אסור קודם מנחה הואיל ומתקן אותו גזור שמא יאכל הא בנגיעה בעלמא שרי הא ירק שאין מאכל חי אסור לטלטלו ולא התירו שבות בזה משום עגמת נפש ומוקצה יש לו סמך מ״ה ודוקא שבות לתקן לצורך חול התירו:

משחקים עמ״א וגדולים לא ישחקו עד״מ וע׳ עט״ז ועסי׳ שי״ט מדיני בורר: