פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תרו:י

ולטבול עמ״א הנה בי״ד שצ״ט ס״ח בהג״ה כתב הר״ב וכן נוהגין דשרי כל עי״ט אף לדידן דנוהגין איסור רחיצה בחמין כל שלשים וכיבוס היינו מנהגא ולכבוד הרגל שרי ומ״ש בתקמ״ח ס״י בהג״ה דאסור נ״מ לאחר הרגל אסור עש״ך שם אות י״ו אבל המ״א בתקמ״ח ט״ו לא הונח לו בזה דא״כ למה כתב כאן בעי״כ שרי התם ממנהגא עי״ט נמי שרי ע״כ פירש דבעי״ט אסור ממנהגא לדידן ובי״ד שצ״ט וכן נוהגין לאותן שפוסקין דרחיצה בחמין אסור (רק ז׳) אחר מנחה וכ״מ בבאר הגולה שם ומש״ה בעי״כ טביל׳ מצוה שרי אף במקוה שיש בו חמין ואפשר ה״ה רחיצה בחמין חפיפה תחילה משום חציצה דרחיצה בצונן שרי אף לדידן אחר ז׳ עש״ך י״ד שפ״ח א׳ ובט״ז שם דהטעם משום גילוח וזה בחמין דוקא וע׳ א״ר כאן אות י״ד ועמ״א תקמ״ח ט״ו מיקל לדינא בחמין אף בעי״ט וא״כ י״ל לילך למרחץ בעי״ט וכ״ש עי״כ אחר חצות כאמור וצ״ע. ע׳ אות א׳ וסי׳ קכ״ז מ״ז מתרצה ברחמים ומתפתה בתחנונים תילים ע״ח ויפתוהו בפיהם וברד״ק שם ובשרשים רצה יש אהבה רחם (אהבה) וא״ש וע׳ אגרת שניה והבן זה: