פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ו:ד

רוחניי עמ״א ולכן שייך זה לאשר יצר שמפליא לעשות נותן לכ״א די צורכו לנפש רוחניות המאכל ולגוף הגשם והמותר מוציא לחוץ ומברך א״י ושייך לומר כן ומפליא לעשות. עיין לבוש פי׳ נקבים הפה והכרכשתא זה המושך וזה המעכל ויש עוד נקבים אחרים חלולים אצטומכא ומעיים ויש אחרים הלב כו׳ ומברך בשחר כמו שמברך כל הברכו׳ שבח שהחזיר הנפש לעבודתו יתברך שיהא לגו קיום נצחיי לעוה״ב כן א״י כי בלתי מזון הגוף נמי א״א לעבודתו (עיין סי״ד ס״א דמש״ה מברך אפי׳ לא עשה צרכיו) יפתח יותר מדאי או יסתם מעט יע״ש בזה וא״ש רש״י ברכות סי׳ ב׳ יפתח קאי אחללים עט״ז: