עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › פרי מגדים על אורח חיים

פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תקצז

Pri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 597 (Peri Megadim on Orach Chayim, Eshel Avraham 597) · פרי מגדים על אורח חיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

כתב הב״ח כו׳ עמ״א ובתקפ״ג יאכל דגים למי שאין חביב עליו כ״כ משא״כ למי שחביב עליו ביותר ראוי למעט תאותו בר״ה:

יש מקומות עמ״א יושב בטל כישן דמי היינו בשכבר אכל ומ״ש לבשל מבואר בתקכ״ז בש״ע ס״ך דאסור לבשל לאחרים מטעם כיון דמתענה ואין מבשל לעצמו אין מבשל לאחרים אף לבו ביום א״כ אין לחלק בין אשה משרתת אצל בע״ה ומתענה דאסור לבשל לבע״ה לבו ביום והלבוש כאן משמע הטעם דאין לאפות ולבשל מתענה בר״ה דוקא משום דבעינן כולו לה׳ כיון דלא מקיים חציו לכם ומשרתת ל״ש זה ובתקכ״ז סכ״ד כתב הלבוש עצמו דאסור יע״ש משמע אף משרתת. ולפ״ז המתענה בב׳ ימים ר״ה או יום ב׳ וחל ר״ה ה״ו צ״ע איך יעשה עמ״א תקכ״ז אות כ״ב דהוא לא יבשל מי״ט לשבת דל״ש אלא עי׳ הואיל לדידן דקיי״ל צרכי שבת אין נעשין בי״ט רק הואיל ומתענה אסור לבשל לאחרים כו׳ רק אחרים אופין ומבשלין לו ע״י ע״ת שלו אם הניחו שרי קמחו ג״כ יע״ש ואי״ה שם יבואר עוד ועא״ר כאן אות ד׳ האריך ליישב דברי הלבוש יע״ש:

א״צ להתענות עמ״א הנה הרגיל להתענות כך משום תשובה משמע דוקא ג״פ אז צריך להתענות לעולם ומי שא״י לנפשו א״צ ובתענית חלום אף פ״א צריך להתענות כל ימיו ומי שא״י לנפשו ג״כ א״צ עא״ר עיין אות ה׳:

עמ״א המתענה רפ״ט א׳ ברכת פה״ג על הכוס או שהכל בשחרית שבת ג״כ אין מ״ה לדידן וכ״ש קידוש י״ט ברע״א א׳ דהוי אף בלילה דרבנן ועמ״ש שם ובתפלה ג״כ די מ״ה אף בשבת ומהר״מ שבירך על הכוס נתן לשתות לאחר. ומ״ש בלילה כו׳ צ״ע פירושו א׳ כוונתו מי שמתענה ב׳ ימים ומותר להתענות הפסקה ולא יאכל ליל שני וכיומא אריכתא אבל ליל א׳ של ר״ה לא יתענה דאימת חלם ליה אי בלילה כבר אכל ואי ביום פשיטא ונ״מ לקידוש הלילה כי י״א קידוש י״ט ג״כ מ״ה עמ״ש ברע״א א״כ המתענה צריך לקדש על הכוס כי י״א על היין ג״כ עכ״פ אסמכתא וקשה לפרש כן ויותר נ״ל על ליל ב׳ קאי כי לא הראוהו לו רק שיתענה ביום ולא בלילה:

ת״ח עמ״א בשם כה״ג אם הוא ספק אין להתענות:

כל ימיו עמ״א כדלעיל אות ב׳ ברגיל להתענות ה״ה ת״ח י״ל אף ברגיל מי שא״י לנפשו א״צ כו׳:

וא״צ עמ״א אף חל בשבת יום א׳ ר״ה א״צ תענית לתעניתו בעשי״ת שם התה״ד ער״מ דאי הוי צריך אין מהני צ״ג דבלא״ה מחויב:

דמצוה עמ״א דר״ה הוא ר״ח וצ״ע טובא הא אף בשבת א״צ תענית לתעניתו כמ״ש באות ו׳ ולומר דהר״ב דהשמיט שבת אלמא בשבת מיתב תענית ובר״ח לא ז״א דבת״ח כתב דמיתב תענית לתעניתו והר״ב שתיק ואודויי אודי ליה להמחבר וצ״ע כעת:

ביוה״כ עמ״א ועיין לבוש: